המבטים שלנו מצטלבים.
היא מסתכלת עליי ואני עליה.
מדי פעם היא מורידה את הראש במין מבוכה ואז חוזרת להסתכל עליי.
הערפל הסמיך של הסיגריות עושה את הכל הרבה יותר מסתורי ומעניין.
היא מחליטה לעשות את הצעד, קמה ממקומה ומתחילה להתקדם לכיווני.
אני מתחיל להזיע ומרגיש את הלב דופק ב-120 קמ"ש.
היא מתקרבת ומתיישבת לידי.
אני מרגיש את הלב שלי נקרע מבפנים, היא מדהימה, יפיפייה, אחת כזו שהיית רוצה להתלהב שהיא חברה שלך.
היא מזמינה בירה מהברמן ואז מפנה את מבטה אליי.
היא שואלת אם אני מתכוון לדבר או שאני אשתוק כל הערב.
קמתי והלכתי מהבר.
המצב הזה נראה לרובכם מוזר ותמוהה.
אך הרבה נשים וגברים סובלים מטראומות שנגרמות להם כתוצאה מתקיפה.
לאותם נשים וגברים קשה להסתגל לחיים נורמליים. קשה לבטוח באנשים.
יכולת התקשורת נפגמת והסיכויים להיפתח אל אנשים חדשים שואפים לאפס.
כמו בפוסטים הקודמים, גם בפוסט הזה אני כותב על סמך הנחה. אך הנחה זו מבוססת על כתבות ותחקירים שקראתי.
את ההרגשות האלה כולנו מרגישים, אך אצל רובנו ההרגשות האלה בעלות שליטה ואנחנו מצליחים לתקשר.
יש כאלה שלא מצליחים.
היא מסתכלת עליי ואני עליה.
מדי פעם היא מורידה את הראש במין מבוכה ואז חוזרת להסתכל עליי.
הערפל הסמיך של הסיגריות עושה את הכל הרבה יותר מסתורי ומעניין.
היא מחליטה לעשות את הצעד, קמה ממקומה ומתחילה להתקדם לכיווני.
אני מתחיל להזיע ומרגיש את הלב דופק ב-120 קמ"ש.
היא מתקרבת ומתיישבת לידי.
אני מרגיש את הלב שלי נקרע מבפנים, היא מדהימה, יפיפייה, אחת כזו שהיית רוצה להתלהב שהיא חברה שלך.
היא מזמינה בירה מהברמן ואז מפנה את מבטה אליי.
היא שואלת אם אני מתכוון לדבר או שאני אשתוק כל הערב.
קמתי והלכתי מהבר.
המצב הזה נראה לרובכם מוזר ותמוהה.
אך הרבה נשים וגברים סובלים מטראומות שנגרמות להם כתוצאה מתקיפה.
לאותם נשים וגברים קשה להסתגל לחיים נורמליים. קשה לבטוח באנשים.
יכולת התקשורת נפגמת והסיכויים להיפתח אל אנשים חדשים שואפים לאפס.
כמו בפוסטים הקודמים, גם בפוסט הזה אני כותב על סמך הנחה. אך הנחה זו מבוססת על כתבות ותחקירים שקראתי.
את ההרגשות האלה כולנו מרגישים, אך אצל רובנו ההרגשות האלה בעלות שליטה ואנחנו מצליחים לתקשר.
יש כאלה שלא מצליחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הגיבו את מה שעל ליבכם