חושב

אחח, זה כל כך כואב,
זה כאב שעטוף בעונג,
עטוף בחיוכים ובאושר אבל זה כואב.


אתה כבר לא מבדיל אם אתה מאושר או פשוט כואב. 


אתה קם ומתהלך ושוב מתיישב, נשכב במיטה וזועק, אבל זועק בשקט כי אתה יודע שגם ככה אף אחד לא ישמע.
מוזר, כי אצלך בראש אתה שומע, שומע חזק כל כך שבא לך לקפוץ. 


אבל אתה לא יודע, אם בא לך לקפוץ מאושר או מכאב. 
אז אתה מוזג כוסית של וויסקי ושותה אחת ושתיים ושלוש,
אתה בטוח שזה כבר לא כואב אז אתה מתחיל פתאום לחייך ולאהוב, 
ואתה רוצה לחבק ולנשק, ולזיין ולגמור.


אבל אז אתה מבין שאתה גומר על עצמך, גומר על החיים שלך, גומר אבל הכל נשאר ריק.


אז אתה שוב מתיישב וחושב. וחושב. וחושב.


חושב, זה סתם או שזה באמת כואב.