יום רביעי, 19 בינואר 2011

נשבר לרסיסים

בקבוק יקר של וויסקי מעולה פשוט החליק לי מהיד.
ישבתי על הכורסה הישנה שסבא שלי נהג לשבת בה בעת שהיה בוהה בקופסה ששידרה תעמולה.
הכורסה הדיפה ריח של עובש אבל לא אכפת לי באמת.
הבקבוק נשבר למיליוני חלקיקים והוויסקי השפריץ לכל עבר.
הסתכלתי על נתזי המשקה הזה וראיתי איך הם עפים לכל עבר בהילוך איטי.
ואני יושב בכורסה שבה אמא שלי הייתה יושבת ומניקה אותי בזמן שקולות של מלחמה הדהדו באוויר.
הכורסה חמה ביום רותח אבל לא אכפת לי באמת.
הכלב בא והתחיל ללקק את הוויסקי שנשפך ואני בוהה בו ונהנה שיש מי שינקה את החרא שאני משאיר.
ואני יושב בכורסה שבה אני ישבתי וראיתי סרטים כחולים לראשונה בחיי בזמן שחברה שלי הייתה ערומה במיטה.
הכורסה שבורה אבל לא אכפת לי באמת.
הנחתי את אחת מרגליי על הזכוכית השבורה של הבקבוק היקר ונחתכתי קשות עם דימום רב.

ואני קם מהכורסה, מביא מטאטא ומנקה את החלום שנשבר לרסיסים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הגיבו את מה שעל ליבכם