יום רביעי, 19 בינואר 2011

היא לקחה

היא התקרבה אליי,
הרגשתי את נשימותיה החמות על החזה שלי,
היא הרימה את ראשה והסתכלה לי בעיניים,
מבטה הרך והנוגה שבה אותי והרגשתי נוח כמו על כרית גדולה,
היא הניחה את ידה בדיוק במקום שבו הלב פועם וגרמה לו להאיץ.

משום מה הרגשתי הרגשה מוזרה,
בניגוד להרגשה שלה ציפיתי, הרגשתי קור מקפיא.
הסתכלתי בעיניים מבולבלות בסביבה ולא הבנתי מה קורה;
היא עדיין הייתה מולי, עדיין הסתכלה בעיניי, אבל אני הרגשתי שונה.
טיפת דם ירדה מפי, ניגבתי אך זה לא עזר, הדם המשיך לזרום;
היא התרחקה ממני, ממשיכה להביט לתוך עיניי אך מבטה השתנה,
הוא נהפך למבט של מתנצלת, של מישהי שמתחרטת על מעשה שעשתה,
הסתכלתי על ידה ושמתי לב שהיא מאוגרפת ומלאה דם.

היא הושיטה את ידה, פתחה אותה ושם ראיתי את הלב שלי.

הבנתי,
היא הלכה, ולקחה אותו איתה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הגיבו את מה שעל ליבכם