יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

מה זה מרגיש


לפני שתתחילו לקרוא את הכתוב מטה, שימו את השיר ברקע: 

http://www.youtube.com/watch?v=aWTbU7zpd68

שמעתי את השיר בדרך, כשאני נוהג והדרך נראתה לי ריקה ממכוניות.
לפתע, זה אני לבד, עם עצמי, מרגיש אחרי ג'וינט מעולה כשהגרון נשטף בוויסקי טוב.

לא ידעתי אם השיר גורם לי לעצבות או לשמחה. 
בו זמנית זלגה דמעה מהעין ועלה חיוך על פניי.

הרגשתי שהרכב מתחיל לרחף, אני מתנתק מהאדמה ומרחף אליה.
מחפש את התחושה הזו שבה מישהי אהבה אותי וחושב אם זה יחזור אליי.

מאז אותה אהבה אחת ויחידה, ידעתי נשים, ידעתי תשוקה, אך האהבה בוששה לבוא.
כאילו אומרים לי לחכות, שזה עדיין לא הזמן שלי. קח, תחייה את החיים ותפסיק להתלונן.
ואני אומר, אם אני לא אתלונן, הכל יהיה טוב מדי. וזה הרי לא הגיוני, זו תהיה פיקציה שסופה להתנפץ.

פגשתי במישהי שגרמה לי להרגיש את אותו עקצוץ בלב, וזה מכרסם.
זה מרגיש כמו עקיצה של דבורה, שאתה יודע שהרעל מתפשט בדם, אתה מרגיש את זה.
מגרד לי הגוף מבפנים, בא לי להקיא את הרעל הזה, אבל זה לא יעזור. אני גם לא רוצה שזה יעזור.
התחושה הזו, זה מזוכיזם במיטבו אבל מהסוג הכי קשה.
אתה מתעלל בעצמך ואתה אוהב כל רגע.

"..אני רוצה מישהי שתאהב אותי...למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לדעת...אני רוצה משהי שתאהב אותי...אני רוצה משהי שתהיה נחמדה...שתראה את הנער שהייתי פעםבעיניי..."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הגיבו את מה שעל ליבכם