הוא

מצאתי אותו לפני כמעט שלוש שנים.
במשך יותר משנתיים וחצי הוא פשוט היה שם, לא זז, לא התייחסתי אליו.
לפני שלושה חודשים מצאתי משהי שמכירה אותו גם, היא הכירה אותו טוב, אמרה לי שכדאי לי להתחיל להיות רציני.
שאלתי אותה איך, מה עושים, אז היא אמרה לי להסתכל על אחרים וללמוד.
בשקט בשקט למדתי. אני הרי אוטודידקט, לומד בעצמי ומהר.
הבנתי מה עושים והתחלתי לדאוג לו.
התחלתי לטפח אותו, התחלתי לחזר אחריו, להעיר אותו כשצריך, לבדוק כל פעם שהכל בסדר איתו, אם יש משהו שהוא צריך.
לאט לאט הוא התחיל לפרוח, קיבל צבע, ביסס שורשים, הכיר עוד דומים לו. מדי פעם הוא מתנהג מוזר, מרגיש לא טוב.
לפעמים אין לי סבלנות אליו, אבל הוא פשוט ממגנט, היופי בו, הסקרנות, הפשטות.
אבל הוא התברר להיות הרסני. הוא אולי טוב אליי אבל לאחרים הוא יכול להיות כל כך רע. זה מפחיד אותי.
מפחיד אותי שאני כל כך אקשר אליו שאני אפילו לא אשים לב כשהוא יפגע בי.
אני מקווה שאני אהיה מספיק ערני לראות מתי הוא מתחיל לראות בי טרף.
עד אז, אני ממשיך לדאוג לו.

אתם בטח שואלים מי זה, אז אני אגיד לכם שהשם שלו מתחיל ב"F".